נקודת מפגש: "חושך על פני תהום" רצח ילדים

רצח הוא אירוע דחק טראומטי, בעיקר עבור המשפחה, אך גם עבור הקהילה והחברה בכלל. נמצא כי בני משפחה שחוו תגובות של אובדן טראומטי נתונים בסיכון לפתח פוסט- טראומה וכן תגובות קשות שבעטיין ממשיכים לחוש מצוקה Murphy, Johnson, &( רגשית ללא הקלה לאורך שנים .)Lohan, 2003 ילדים חווים אובדן של אח שנרצח מתמודדים בד בבד עם טראומת האלימות ועם הסטיגמה. הספרות המקצועית העוסקת בטראומה ובהפרעה פוסט-טראומטית נוכחת במחקרים רבים השפעות האובדן יכולות .Wiseman & Barber, 2008(( להיות עמוקות וקשות, בעיקר כאשר מדובר באובדן טראומטי של ילד. מוות אלים של ילד מכיל אלמנט כפול של פתאומיות, המקשה את תגובת השכול ועלול להוביל את האדם האָבֵלStroebe, Schut, & Van den Bout,( לחוות שכול מורכב 2013 (, שכן מותו של ילד לעולם אינו מתרחש בזמן "מתאים". זאת ועוד: הקושי בקבלת אובדן של ילד מחריף במצבים שבהם Rando,( ההורה מנוע מלראות את גופת ילדו אם זו הושחתה .)1986; Raphael, 1983 טראומה עקב אובדן מוכרת לנו כבר מספר בראשית )פרק ל"ז, פסוק ל"ד( – דמותו של יעקב בולטת בעוצמה לאחר האובדן הטראומטי של בנו יוסף. אפשר להגדיר את הדרך complicated( שבה הוא התמודד עם האובדן אֵבֶל מורכב )bereavement

ויַּקְִרַע יעֲַקבֹ שִׂמְלתָֹיו, ויַּשֶָׂם שַׂק בְּמָתְניָו; ויַּתְִאַבֵּל עַל-בְּנוֹ ימִָים רַבִּים. לה ויַּקָֻמוּ כָל-בָּניָו וכְָל-בְּנתָֹיו לנְחֲַמוֹ, ויַמְָאֵן להְִתְנחֵַם, ויַּאֹמֶר כִּי-אֵרֵד אֶל-בְּניִ אָבֵל שְׁאלֹהָ; ויַּבְֵךּ אתֹוֹ אָבִיו. אֶבלו של יעקב נמשך שנים רבות והוא ממאן להתנחם. יעקב מתאר את "שני ימי חייו" מאחר שהוא מבין שאחרי אובדן טראומטי של ילד ימי חייו מתחלקים לשניים – עד האסון ולאחריו. סיפורו של יעקב מתאר שכול ואֵבל מורכב וקושי רב וחורבן.

מוות הנתפס כ"חסר משמעות", מהיותו חסר סיבה או היגיון, עשוי לשבור הנחות ואמונות ולאיים על המשך התהליך של האָבֵל עלול .)Raphael, 1983( יצירת משמעות אצל האָבֵל לחוות אובדן של הרצף הקיומי – העולם שלפניֵ אינו זהה לעולם שאחרֵי. זהו שבר ברצף ההיסטוריה האישית המתבטא באובדן החיים שהיו לאדם לפני האירוע הטראומטי, באי הצלחתו לתת לאירוע משמעות ולחברו למהלך חייו, ובידיעה שאין דרך
.) Lifton, 1977;1970 , לחזור אל המצב הקודם )פראנקל השפעתו של אובדן ילד בכלל ושל אובדן ילד אחר רצח בפרט היא השפעה הרסנית, והיא נמשכת לאורך החיים כולם.
ממחקרים עולה כי לרצח ילדים השלכות שליליות על תחומי חיים שונים של בני משפחת הנרצח – האישיים, התפקודיים,.)Miller, 2009( החברתיים, הזוגיים, הרגשיים והמשפחתיים נמצא כי הם חווים תגובות של אֵבֶל טראומטי מורכב, והם נתונים בסיכון גבוה לפתח פוסט-טראומה ותגובות מורכבות שבעקבותיהן הם חשים מצוקות רגשיות קשות, ולעיתים אלה .)Murphy et al., 2003( מתגברות לאורך שנים רבות מאוד
האדם מפרש את המציאות ומטמיע אותה לתוך מערך התבניות הקוגניטיביות שלו. אירועים טראומטיים, כגון אובדן ילד עקב רצח, עלולים לזעזע את מערכת המשמעויות שבנה האדם אובדן כזה עלול להוביל .)Leming & Dickinson, 1994( לשבירה של הנחות היסוד – כולן או מקצתן, של ההורים או של בני משפחה – בקשר לעולמם, הנחות יסוד שסיפקו בעבר פרשנויות ומשמעויות מאורגנות של העולם ושל האינטראקציה עם אלמנטים שונים בתוכו. אובדן כזה עלול להוביל לשבר של כל הסדר שבו הורים או מבוגרים שומרים על ילדים – "חושך על פני תהום", כפי שאמרה לי אם שכולה; "תפקידי היה
לשמור על הילדים, ואם זה קרה, כשלתי בתפקידי הבסיסי ביותר כאימא". על-פי תפיסה זו, שבר בתחושת המשמעות מעורר באדם אֵבל עמוק. שבר כזה יוביל לתהליך מורכב וכואב – הבניָה מחדש של עולם משמעות אישי, ולפיתוח של הבנה חדשה ומותאמת יותר של העולם ושל האדם האבֵל בתוכו Attig, 1996; Neimeyer, Keesee, & Fortner, 2000;( .)Parks, 1972 שכול בעקבות רצח מכיל שני אלמנטים אשר חברו יחדיו: שכול וטראומה, ולפיכך הוא שונה משכול שהוא תוצאה של גורמים אחרים )מחלה, תאונה, מלחמה(. קיומן של חוויית שכול ושל חוויית טראומה זו לצד זו מחייב התייחסות ייחודית אל הורים שכולים בעקבות רצח, התייחסות אשר תכיר באובדנם וכן בטראומה הכרוכה באובדן זה. הטראומה באובדן טראומטי, כגון רצח ילד, נוצרת נוכח הזוועה שבאירוע המוות האלים והיא מתעצמת בשל תחושות של זעם, פחד, ,)Lifton, 1979( Spungen,( בושה ואשמה המקושרות לאלימות ולקורבנות .)1998; Symonds, 1980

תיאור מקרה: דנה, בת 38 שילדיה נרצחו על-ידי הגרוש שלה, תיארה במהלך טיפול ממושך את האסון שחוותה: "האסון היה כאילו מישהו השליך אותי מקומה 20 וכל חלקי גופי ונפשי התפרקו לחלקים קטנים מאוד, פיזי, תפקודי, זוגי, רגשי, קוגניטיבי. בהתחלה חשבתי שאני אמורה לעבור טיפול ולחבר בין כל החלקים שלי, אבל כל האמונות והתפיסות שלי על העולם נהרסו. והעבודה הייתה בכל פעם על חלק אחר".
דנה תיארה, בכל יום ובכל שנה, שינויים והתמודדות קשה גם לאחר הבחירה בחיים. הנזקים היו בכל תחום, מהתמודדות עם סטיגמה ועד תגובות וחלומות טראומטיים שנמשכים שנים רבות. המשפחות שאיבדו ילדים במוות עקב רצח חשופות לטראומה במראות, בתמונות ובמחשבות. החשיפה לאירועים אלו מתרחשת כבר בהליך הפלילי החושף לפרטי פרטים את מה שקרה, פרטים שעלולים לעורר תגובת דחק חריפה העלולה
Adams,( להתגבש עם הזמן להפרעה פוסט-טראומטית )2002 אפשר לשמוע מהמשפחות שחוו אובדן טראומטי עקב רצח שהנזקים וההתמודדויות שלהם נמשכים כל החיים. לדוגמה –ההורים שהופכים במהלך השנים לסבא וסבתא מתארים חזרה של הטראומות ושחזור האימה; הפחד הגדול עולה בתקופה שבה הם צריכים לחשוב איך יספרו לנכדים שלהם על הדודה או הדוד שלא הכירו. איך יספרו על סיבת המוות? איך אפשר לספר על כך לילד שמגיע לגיל שבו נרצח הדוד שלו? שאלות רבות וקשות מעלים המטופלים בקשר ליכולת שלהם לספר על סיבת המוות. שלא כבמקרה של תאונה או מוות בצבא, במקרים של רצח יש קושי עצום לספר על הנרצח מתוך חשש גדול מפני שיפוטיות של הסביבה. התמודדות מורכבת זו דורשת .)Black & Kaplan, 1988( התייחסות מורכבת של מטפלים המטפלים אמורים לדעת זאת ולהכיר את הטיפול באובדן וכן את ההבנה בטראומה.

בהקשר של הבניית משמעות, במחקר שערכו ליכטנטל Lichtenthal, Neimeyer, Currier, Roberts &( ועמיתים נמצא כי להורים אשר איבדו ילד למוות אלים )Jordan, 2013 )תאונה, רצח או התאבדות( הבניית משמעות לאובדן הייתה תהליך קשה ומאתגר יותר מלהורים אשר ילדיהם מתו מוות לא אלים. יותר ממחצית ההורים שילדיהם מתו מוות אלים דיווחו כי לא יכלו להַבנות משמעות חדשה לחייהם לאחר האובדן .)Lichtenthal et al., 2013( אובדן בנסיבות טראומטיות מאופיין בספרות כ"מוות חסר בספרות, אובדן .)Raphael, 1983; Schmidt, 1986( " משמעות ילד עקב רצח עונה על ההגדרה של אובדן בנסיבות טראומטיות בהיותו אירוע חריג, אלים ופתאומי, הקוטע את רצף החיים, ובעקבותיו עלולה להתפתח תסמונת פוסט-טראומטית הכוללת

מגוון של סימפטומים בעלי אופי פולשני, הימנעותי, אפקטיבי Van der Kolk,( ) )דיכאוני וחרדתי( פיזיולוגי )עוררות יתר 1996 (. ואכן, נמצא כי נסיבות אלימות וסבל אשר הובילו למותו של אדם אהוב הם גורם סיכון לתגובות רגשיות קשות .)Riches & Dawson, 2000( ולמחשבות חודרניות תדירות הנסיבות הטראומטיות משפיעות על תהליך האֵבל, על תהליך הבניית משמעות לאובדן ועל יכולת האבֵלים ליצור אינטגרציה DeSpelder & Strickland,( של חוויית האובדן בחייהם 1996 (. חלק מהקושי המאפיין את תהליך האבֵלוּת במקרה של אובדן טראומטי מקורו בעובדה שמוות זה מערער את הנחות היסוד של האדם האָבֵל בנוגע להיות העולם מקום בטוח, בנוגע לערך החיובי של העצמי ובנוגע לכל הסדר והארגון של העולם
.)Janoff-Bulman, 1992( שהיו בעלי משמעות עבורם מחקרים שונים ביקשו לבחון מה מסייע למשפחה להַבנות משמעות לאחר אובדן טראומטי, עד כמה מצליחים הורים שכולים למצוא משמעות למות ילדם, ועד כמה מציאת משמעות זו מסייעת להם בתהליך האֵבֶל. הממצאים הראו שככל שסיבת המוות הייתה טראומטית ואלימה יותר, כך גם גבר הקושי של ההורים במציאת משמעות, והם סבלו מסימפטומים חמורים .)Davis, Wortman, & Lehman, 2000( יותר של יגון מורכב נמצא שככל שהחיפוש של ההורים אחר הסבר ומשמעות למוות היה ממושך יותר, כך התגלו בקרבם סימפטומים חריפים יותר .)disstress( של מצוקה
הקושי של האדם האָבֵל במציאת משמעות לאובדן הטראומטי עלול להוביל לפגיעה ממשית ברווחתו הנפשית. נראה כי האירוע הטראומטי, הגורם לשבר ברצף החיים ולניפוץ הנחות יסוד ואמונות, מאלץ את הפרט להַבְנות לחייו משמעויות חדשות אשר ישתלבו עם האירוע הטראומטי. נראה כי במקרה של בני משפחה שכולים בעקבות רצח ילדים נדרשת הבניָה מחודשת של משמעות לאחר שכל סדרי בראשית השתנו.
המשימה הטיפולית היא לסייע למטופלים לבנות נרטיב חדש שיוכל להכיל את הרצח ואת האובדן, את הטראומה ואת האֵבל, בתוך רצף החיים ובאינטגרציה איתם, כדי שהקטיעה והאסון ישפיעו על המשמעות החדשה. וכך אמר לי אב שכול שילדיו נרצחו: "אין כל משמעות ברצח הילדים שלי, הם לא מתו בקרב,
או בחוסר מזל בתאונה, הדבר היחידי שעוזר לי להתמודד איתו ולבנות רצף חדש הוא שאם זה מה שקרה לי, מה הדרך שבה ." אני בוחר לחיות עם האסון

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלהִֹים
רִבקְהָ מרְִיםָ

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלהִֹים
אֶת הַשָּׁמַיִם שֶׁבְּעֶצֶם אֵינםָ
ואְֶת הָאֲדָמָה שֶׁרוֹצָה בָּם לגַָעַת.
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלהִֹים
חוּטִים מְתוּחִים בֵּיניֵהֶם
בֵּין הַשָּׁמַיִם שֶׁבְּעֶצֶם אֵינםָ
וּבֵין הָאֲדָמָה הַמְּשַׁוּעַַת.
ואְֶת הָאָדָם הוּא יצַָר
שֶׁהָאִישׁ הוּא תְּפִלּהָ והְוּא חוּט
נוֹגֵעַ בְּמַה שֶׁאֵיננֶוּ
בְּמַגָּע שֶׁל רךֹ ודְַקּוּת.