חקיקה בתחומים שונים
הרפורמה במדרג עבירות המתה
איך נולד הצורך בהנהגת מדרג שונה בעבירות המתה ממה שהיה קיים במשך שנים רבות?
בשנת 2007 שר המשפטים דאז פרופ' דניאל פרידמן הקים צוות בראשותו של פרופ' קרמניצר לגיבוש הרפורמה בעבירות המתה.
קטע מנייר עמדה שלנו לצוות קרמניצר שבעקבותיו הוזמנו לפגישה אישית עם הצוות.
" אנחנו משוכנעים שאופייה של החברה הישראלית השתנה בשנים האחרונות ובמקביל מעשי רצח לבשו צורות שונות, שלא היו שכיחות עד שנות התשעים. אי אפשר להמשיך להשתמש בהגדרות הקלאסיות של כוונה תחילה והכנה לרצח לאור ריבוי מעשי רצח ספונטאניים שהתפשטו בתקופה האחרונה.
מעשי רצח האלה אינם יכולים להתאים לקריטריונים של רצח ונופלים לקטגוריה של הריגה.
כתוצאה מזה מורשעים בהריגה זוכים לעונשים קלים בהרבה ממאסר עולם. גם המשמעות הסמנטית זועקת לשמיים.
במשך שנים נדהמנו כל פעם מחדש כשמעשי רצח מובהקים הפכו בזמן המשפט להריגה. הדבר גרם עלבון צורב לבני משפחתו של הנרצח. היה בזה מסר חברתי מעוות. אנחנו מאמינים בכוחה של ההרתעה להביא לבלימת הפשיעה החמורה.
הדו"ח הסופי של צוות קמניצר פורסם רק בשנת 2011 ועל בסיסו משרד המשפטים
ניסח הצעת חוק ממשלתית שהגיעה לועדת החוקה, חוק ומשפט להכנה לקריאה שנייה ושלישית
עבירת הריגה בוטלה והוצע מדרג מורכב שמצד אחד ביטל עבירת הריגה והחמיר ענישה על רצח ספונטני. מאידך גיסא הוטלה מגבלה של עונש מירבי על עבירת המתה באחראיות מופחתת.
"לאורך השנים נדונו הצעות שונות לרפורמה בדיני ההמתה, שמטרתן יצירת מדרג רחב יותר של עבירות, אשר ייתן מענה הולם למגוון של מקרים בדרגות חומרה שונות. ההצעה אשר נתקבלה בסופו של דבר, במסגרת תיקון 137 לחוק העונשין, ביטלה את עבירות הרצח וההריגה כפי שהופיעו בדין הישן, וקבעה במקומם 4 עבירות שונות:
1. רצח, לפי סעיף 300 לחוק
2. רצח בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 301א לחוק
3. המתה בנסיבות של אחריות מופחתת, לפי סעיף 301ב לחוק
4. המתה בקלות דעת, לפי סעיף 301ג לחוק"
השתתפות בדיונים בהצעת חוק של רפורמה במדרג עבירות המתה בוועדה החוקה, חוק ומשפט בכנסת 2016-2018
לאורך שלוש שנות הדיונים בוועדת החוקה, חוק ומשפט לא החסרנו אף דיון.
הגשנו ניירות עמדה רבים שעסקו בהצעות שלנו לנסיבות מחמירות נוספות לאלה שהיו בהצעת החוק ובהגדרות שונות של עבירות המתה באחריות מופחתת.
לפנינו משימה להמשיך לקדם את הצעותינו בעתיד.
עו"ד רותי אלדר, היועצת המשפטית של הארגון
עתירה לבג"ץ עקב הפחתה רטרואקטיבית בעונשם של מי שנידון לעונש מופחת על עבירת רצח
בדיון בועדת חוקה שנערך לאחר ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית עבר תיקון שאפשר להוריד עונש מופחת ממספר שנים מעל 20 שנה ל-20 שנה על עבירות שבוצעו לפני כניסתו של החוק לתוקף ביולי 2019.
המשמעות היתה הרסנית עבור המשפחות שהיו צריכים להתמודד עם הורדת שנים רבות לרוצחי יקירותיהן.
עו"ד רותי הגישה עתירה לבג"ץ שלצערנו הרב נדחתה מסיבות שונות.
הצעת חוק הגנה על הציבור מפני עבריינים שביצעו עבירות אלימות חמורות, התשפ"ב–2022
הצעת החוק שנוסחה ע"י עו"ד רותי אלדר והוגשה בכנסת ה-24 ע"י ח"כ קטי שטרית
אולם לא הספיקה להתקדם עקב פיזור הכנסת
קטע מדברי הסבר להצעת החוק:
"בשונה מעברייני מין מורשעים, עליהם ניתן להטיל הגבלות ופיקוח מכוח חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו–2006, אין כיום חוק המאפשר הטלת פיקוח דומה על עבריין מורשע שביצע עבירת אלימות חמורה, סיים לרצות את מלוא עונשו והסכנה הנובעת ממנו היא גבוהה ומובהקת. כך יוצא, כי דווקא עבריין אלים ומסוכן, שבשל מסוכנותו ריצה את מלוא עונשו ולא שוחרר על תנאי, לא נבדקת מסוכנותו באופן מקצועי ומעמיק ואין אפשרות להטיל עליו מגבלה כלשהי עם שחרורו. יתירה מכך, חלק מאסירים אלה משתחררים מבלי שהוכנה עבורם תכנית שיקום, ומבלי שניתן יהיה לפקח על תנועותיהם.
על רקע דברים אלה עולה הצורך לחוקק חוק שמכוחו ניתן יהיה להטיל פיקוח ומגבלות על אסירים שביצעו עבירות אלימות חמורות ונמצא כי בעת שחרורם לאחר ריצוי מלוא תקופת המאסר, עדיין נשקפת מהם מסוכנות לציבור או לנפגע העבירה, בהתאם לחוות דעת מקצועית.
הדוגמא הבולטת ביותר לצורך הזה אירעה ביום 29.6.15 שבו שוחרר ממאסר, לאחר ריצוי מלוא תקופת המאסר, האסיר ישי שליסל, שביום 30.6.05 ביצע מספר ניסיונות לרצח במצעד הגאווה בירושלים, ובגין הרשעה בעבירות של ניסיון לרצח נגזרו עליו 10 שנות מאסר.
ביום 30.7.15 התקיים בירושלים מצעד גאווה נוסף, וישי שליסל, ששוחרר ממאסר חודש קודם לכן, הגיע למצעד, רצח את שירה בנקי ז"ל, וניסה לרצוח משתתפים נוספים."
"לאור כל האמור לעיל מוצע להסדיר בחוק הטלת פיקוח ומגבלות על אסירים שביצעו עבירות רצח, ניסיון לרצח או חבלה בכוונה מחמירה וכן עבירות אלימות חמורות כלפי בני משפחה וכלפי זקנים, ועולה בסמוך לשחרורם לאחר ריצוי מלוא תקופת המאסר, שעדיין נשקפת מהם מסוכנות גבוהה לציבור או לנפגע העבירה, בהתאם לחוות דעת מקצועית שהוכנה על ידי צוות מקצועי.
הצעת החוק נכתבה בסיוע "ארגון משפחות נרצחים ונרצחות".
הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים ושלוש על ידי חברת הכנסת קטי קטרין שטרית וקבוצת חברי הכנסת (פ/717/23).
הצעת החוק זהה לפ/717/23 ולפיכך לא נבדקה מחדש על ידי הלשכה המשפטית של הכנסת. "
